#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 1 חבית שנמצאת צפה בנהר האם היא מותרת ומדוע?	"כנגד עיר שרובה גוים - לכו&quot;ע אסורה.<p dir=""rtl"">כנגד עיר שרובה ישראל - רב התיר ואין לחשוש דמהאי דקרא אתאי, אף אם איתא לר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב שאם היה מגיע משם עקולי ופשורי הוו מטבעי ליה. שמואל אסר דהלך אחר הרוב והרוב הם גויים, ואף דאיכא עיכולי ופשורי איכא למימר חריפא דנהרא נקט ואתאי.</p>"	בבא בתרא כד.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 2 חבית של יין או ענבים שנמצאו בפרדס של ערלה, חבית יין שנמצאה בין הגפנים בכרם האם מותרים ומדוע?	"בשדה של ערלה - חבית של יין ודאי מותרת משום דר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב, ואף בלא זה אין לחשוש שנגנב משם, שאם היה נגנב משם לא היו מחביאים באותו שדה שנגנב ממנו. אבל אם זה ענבים שעדין לא נעשו יין, יש לאסור שמצניעים אותם (לדעת רש&quot;י אליבא דר' חנינא אף ענבים הלך אחר הרוב ומותר, אמנם לדעת הרמב&quot;ם כיון שיש הסתברות גדולה שהם משדה זו אף לר&quot;ח יש לאסור)<p dir=""rtl"">סתם חבית הנמצאת בין הגפנים - חבית גדולה מותרת כיון דרוב השופכים ישראלים, אבל קטנים אסורים לר' חנינא דסבר הלך אחר הרוב והרוב גוים אבל אם נמצאים יחד עם חביות גדולות מותרים שלקחו אותם להשוות המשא של החביות הגדולות על החמורים.</p>"	בבא בתרא כד.		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 1 כמה יש להרחיק זרעים ואילן מן העיר ומדוע?	"נחלקו בעלמא חכמים האוסרים לעשות מגרש שדה ור&quot;א המתיר, על כן לזרוע זרעים תלוי בפלוגתא הנ&quot;ל כל אלף אמה.<p dir=""rtl"">לטעת אילנות לכו&quot;ע אין בזה משום לעשות את המגרש שדה שהרי עדין ניתן להשתמש במקום תחת האילנות, לכן ודאי שאין להרחיק אלף אמה, מכל מקום משום נוי העיר יש להרחיק בסתם אילן עשרים וחמש אמה, בחרוב ובשקמה ולאבא שאול כל אילן סרק, חמישים אמה.</p>"	בבא בתרא כד:		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 2 אילן הנטוע סמוך לעיר או סמוך לבורו של חברו האם חייב לקוץ והאם משלמים לו (כשהאילן קדם וכשלא קדם ובמקום ספק) ומאי שנא?	"אם העיר או הבור קדמו, קוצץ ובבור נוטל דמים אבל בעיר כיון דהוי הזיקא דרבים אינו נוטל דמים (למסקנא).<p dir=""rtl"">אם האילן קדם, בבור - אינו קוצץ כלל, בעיר - קוצץ ונותן דמים, מכל מקום אינו יכול לדרוש שיתנו לו דמים ורק אח&quot;כ יקצוץ דקדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא.</p><p dir=""rtl"">בספק מי קדם, בעיר - חייב לקוץ ממ&quot;נ ודמים אינו יכול לדרוש עד שיביא ראיה, בבור - שספק אם מחוייב לקצוץ מספק א&quot;א לחייבו.</p>"	בבא בתרא כד:		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד: 3 כמה יש להרחיק גורן קבוע מן העיר, מנטיעותיו של חברו?<p dir=""rtl"">וכיצד תתבאר המשנה 'לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אא&quot;כ יש לו חמשים אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו בכדי שלא יזיק'?</p>"	"מרחיקין גורן קבוע מהעיר חמישים אמה וכן לא יעשה בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמישים אמה לכל רוח.<p dir=""rtl"">אביי ביאר בגורן קבוע חמישים אמה ובשאינו קבוע שאינו זורה ברחת כדי שלא יזיק, ורב אשי אמר כדי שלא יזיק זה ביאור מדוע יש להרחיק נ' אמה כדי שלא יזיק ותניא כוותיה וקשה על אביי.</p><p dir=""rtl"">ההיזק שעושה בקשואים ודלועים דאזיל אבקא ואתי בליביה ומצוי ליה, ובנירו שעושה אותו גלל.</p>"	בבא בתרא כד:		ב'
